תוכן

ג) ואח"כ כשרצה להוציא מ"ה וב"ן, שהם ענפי זו"ן, אז נזדווגו ע"ב ס"ג הפנימיים, שהם חו"ב ממש, ואז נברא העולם במדה"ד, ויצאה בת מתחלה שהיא שם ב"ן, בפנים דא"ק. ואח"כ יצאו ענפיו לחוץ דרך העין, מטבורו דא"ק ולמטה, ולא נתקיימו הענפים שבחוץ, עד שחזרו להזדווג, והולידו בן, שהוא שם מ"ה, בפנים ובחוץ, והוא מדה"ר, ונתקיים העולם. כמשארז"ל על פסוק ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים. והבן אמרם העולם, כי מציאת העולם הם הז"ת לבד, שהם זו"ן, אלא בראשונה היו זו"ן נקבות, מצד דין, שהוא שם ב"ן. ואח"כ היו זו"ן זכרים, משם מ"ה, כי כל מ"ה וב"ן, נקרא בשם עולם.